החברה לניהול התחנה המרכזית החדשה בתל-אביב 1988 בע"מ נ' כזיס

החלטה

1. בפני התנגדות לביצוע שטר חוב על סך של 80,000 ₪ חתום על ידי המבקש לפקודת המשיבה.

השטר נחתם ביום 2.7.02 ומועד פרעונו ליום 1.7.09.

טענתו הראשונה של המבקש היא דחייה על הסף מחמת התיישנות לאור חלוף 7 שנים מאז עריכתו.

עוד טוען המבקש כי לא ניתנה הודעת חילול וכי אינו חב על פי השטר מאחר והחבות על פיו לא קמה מעולם.

כל התחייבויותיו כלפי המשיבה קויימו וכי התביעה הוגשה על ידי המשיבה מאחר והתגלע בינו לבין המשיבה סכסוך בעניין פיצוי של נזקי רטיבות.

במהלך הדיון נחקר המבקש והוגש הסכם הניהול שנכרת בין המבקש למשיבה ביום 2.7.02.

2. אין מחלוקת כי שטר החוב נמסר למשיבה בהתאם להסכם הניהול שנכרת בין הצדדים להבטחת התשלומים להם התחייב המבקש בהסכם. סכום השטר מייצג, כאמור בסעיף 15 לו, סכום ההוצאות המשותפות בהם ישא המבקש בגין 6 חודשים בתוספת מע"מ.

בהמשך הסעיף נכתב: "חברת הניהול (המשיבה – ו.ש.) תהא רשאית להשתמש בשטר זה אם המפעיל (המבקש – ו.ש.) לא ישלם תשלום מן התשלומים החלים עליו על פי הסכם זה".

3. ההלכות באשר לגבייתו של חוב באמצעות שטר חוב מתמצות בעיקר בהלכה שנקבעה בפסק הדין בע"א 358/80 קדש נפתלי נ. שאר יישוב לז (3) בעמ' 830.

שם נקבע: "מסירה של שטר ביטחון היא, מעצם טיבה וטבעה, "מסירה-על- תנאי", וזכותו של המחזיק בשטר כזה לממש אותו קמה, רק אם נתמלא התנאי, והמסירה הופכת עקב כך שלמה".

ובע"א 665/83 בל"ל נ. בן עליזה פ"ד לח (4) בעמ' 281, הנשען על האמור לעיל בפסק הדין בעניין קדש נפתלי הנ"ל, הוסף: " האוחז-התובע אינו יכול לבסס תביעתו על זכות למימוש בטוחה בלי לטעון ולהוכיח, שקיים חוב (ולו גם בחלק מסכום השיק מושא תביעתו), שלסילוקו דרוש המימוש... שטר ביטחון ככל בטוחה או משכון הוא רק משני לחיוב, אותו הוא בא להבטיח. כל עוד עומד הלקוח בהתחייבויותיו כלפי הבנק, עדיין אין השעה בשלה למימוש המשכון. רק כאשר זכות המימוש מתגבשת הופכת מניה וביה גם "המסירה" לשלמה."

מאחר ואין מחלוקת כי השטר נשוא הדיון נמסר כבטוחה (כעולה מסעיף 15 להסכם הניהול), די בכך שהמבקש הכחיש כי התמלא התנאי למימוש הבטוחה ודי בכך שהבקשה לביצוע השטר חסרה אפילו את הפירוט בדבר החוב שלסילוקו דרוש המימוש.

אכן הגנתו של המבקש סתמית וכללית באמירה "אינני חייב דבר למשיבה ולכן החבות בגין השטר לא קמה מעולם". אך היא באה כנגד תביעה סתמית וכללית המתמצה אך ורק באחיזה בשטר.

טענתו של המבקש על העדר חוב כלפי המשיבה, לא נסתרה גם בחקירתו הנגדית.

ב"כ המשיבה אף לא טרח לעמת את המבקש עם גרסת המשיבה באשר לחוב הנטען על ידה אשר בגינו הוגש השטר לגבייה בהוצאה לפועל.

4. כל טענותיו של ב"כ המבקש בעניין התיישנות השטר, הצגתו לפרעון והודעת החילול אינן רלוונטיות ככל שמדובר בשטר חוב להבדיל משטר חליפין.

מלבד תשובתו הנכונה של ב"כ המשיבה כי מועד הפרעון הוא המועד ממנו החל מרוץ התיישנות, מדובר בשטר חוב אשר מרוץ ההתיישנות לגביו מתחיל ביום בו התקיים התנאי והתגבשה זכותו של הנפרע לתבוע את פרעונו. כל עוד עמד המבקש בהתחייבויותיו לפי הסכם הניהול, לא התקיים התנאי ולא קמה למשיבה הזכות לתבוע את פרעונו. מועד הפרת ההתחייבויות, הוא מועד תחילת מרוץ ההתיישנות ולא המועד שבו נחתם השטר.

בשטר חוב יש רק שני צדדים ואין בנק נמשך כך שאין חובת הצגה לפרעון ומסירת הודעת חילול ודינן של טענות אלו להידחות.

5. עולה מהאמור לעיל, כי טענת המבקש המתמצת באי קיום התנאי המזכה את המשיבה במימוש הבטוחה, שטר החוב בענייננו, הינה טענת הגנה טובה הראויה להשמע.